<h1>פירוש רבינו שלמה בן היתום — מו"ק</h1>
<h2>דף ו.</h2>
[מו"ק ט' ע"א] ודאין מערבין שמחה בשמחה מנלן מן הכת' שנ' [מ"א ח'] ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישר' עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום, ואם איתה כול', להכא לחג ולהכא לחנוכת הבית, כלומ' שבעה ימים היו עולין לו לשלמה לכאן ולכאן, ואקשינן ודילמא מנטר כול', לא נמתין לכתחלה אבל כל היכא שיתכן שיבוא פתאום שתי שמחות עבדינן להו בהדי הדדי, כגון לישא אשה במועד, אם היה כדבריך כל היכא דאיתרמו עבדינן להי, הוה ליה לשלמה לשיורי בבניין הבית דבר מועט עד שישלים אותו במועד ויבואו שתי שמחות יחד, שיורי בבניין הבית לא משיירינן דבניין הבית מצוה כדאמ' מר [סנהדרין כ' ע"ב] שלש מצוות נצטוו ישר' בכניסתן לארץ למנות מלך ולמחות זרע עמלק ולבנות בית המקדש, וכיון דבניין הבית מצוה אסור לשהותה מכיון שהתחיל בה כדאמרינן במכילתא [בא פסחא פ"ט], ושמרתם את המצות מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, הוה ליה לשלמה לשהויי באמה כולי עורב כדי שישלים אותה בערב הרגל ועושה שבעת ימים ועולין לו לרגל ולשמחת חנוכת הבית, כולי עורב מקום הוא בולט לחוץ ועליו ע' חרבות בנויות שאם יבוא עורב וישב עליו יחתכו רגליו, והיינו כולי עורב, שמכלה עורב שלא יוציאו רעי על הבית ששם שכינה, כדגרסי' במס' שבת בפרק אמ' ר' עקיבא בגמ' פלפלת [צ' ע"א], ת"ר האומ' הרי עלי ברזל אחרים אומ' לא יפחת מכולי עורב, וכמה אמ' רב יוסף אמה על אמה, כולי עורב נמי צורך בניין הוא וכשם שבבניין הבית אינו ממתין ומשהא כדאמרינן ושמרתם את המצות, כך באמה כולי עורב דלא תימא דכולי עורב שלא לצורך הוא, אמה כולי עורב בונה והולך ומקצר בו עד כאמה ומחפין אותו שם בברזל ובמסמרין כדי שלא ישבו העופות עליו, אלא מניין שאין מערבין שמחה בשמחה מדמייתר קרא מיכדי כת' ארבעה עשר יום, שבעת ימים ושבעת ימים למה לי, שמ' מינה הני לחוד שמחת החג בפני עצמה והני לחוד שמחת חנוכת הבית בפני עצמה.
